﻿מוסף, יעלה ויבוא, ועל הניסים, עמ:

מוסף לראש חודש:
אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל-יום יהללוך סלה. ברוך אתה ה', האל הקדוש.
ראשי חדשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל-תולדותם, בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון, ושעיר חטאת לכפר בעדם, זכרון לכלם היה, תשועת נפשם מיד שונא. מזבח חדש בציון תכין, ועולת ראש חודש נעלה עליו, ושעיר עזים נעשה ברצוֹן, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו, ושירי דוד עבדך נשמע בעירך האמורים לפני מזבחך. אהבת עולם תביא להם, וברית אבות לבנים תזכור
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו ותיטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. את מוסף יום ראש החודש הזה, נעשה ונקרב לפניך באהבה כמצות רצונך, כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך כאמור:
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לי ה פרים בני-בקר שנים ואיל אחד כבשים בני-שנה כבשים תמימים. ומנחתם ונסכיהם כמדובר: שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון לכבש, ויין כנסכו, ושעיר לכפר, ושני תמידים כהלכתם:
אלהינו ואלהי אבותינו, חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, למחילת חטא, ולסליחת עוון, ולכפרת פשע. ויהיה ראש החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תפלה וראש לפדיון נפשנו, כי בעמך ישראל מכל האומות בחרת, וחוקי ראשי חדשים להם קבעת: ברוך אתה ה', מקדש ישראל וראשי חדשים:
רצה ה' אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה וכו'

יעלה ויבוא:
אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע יפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קודשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן לחסד ולרחמים לחים טובים ולשלום ביום
ראש חודש: ראש החדש הזה
בפסח: חג המצות הזה
בסוכות: חג הסכות הזה
זכרנו ה' אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחים טובים ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה.

על הניסים:
על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות שעשית לאבתינו בימים ההם בזמן הזה.
לחנוכה:
בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך.
ואתה, ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם: רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם. מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, וטמאים ביד טהורים, וזדים ביד עסקי תורתך. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה.
ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה, ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה.
לפורים:
בימי מרדכי ואתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע ביקש להשמיד להרוג ולאבד את-כל-היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות-לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה.
